<h1>ארחות חיים הלכ' עדויות סימן ה'</h1>
<h2>דף לה.</h2>
אסור לאדם לכבוש עדותו שנ' אם לא יגיד ונשא עונו. ודוקא בב"ד אבל שלא בב"ד לא ודוקא ראויין להעיד אבל שאינן ראוין להעיד כגון הפסולין ומלך לא אמרינן ואע"ג דאמרינן (פ' שבועת העדות דף ל' ע"א) האי צורבא מרבנן דידע סהדותא [וזילה ביה מילתא למיזל לבית דינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה לא ליזיל, הני מילי לממונא אבל לאיסור אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ד'. כתב רב אחא גאון ז"ל כד אתי סהדי לאסהודי מאיימין ומפרישין להון מהדדי ושמעינן סהדותא]. דהאי לחודיה ודהאי לחודיה כדאמרינן [סנהדרין כ"ט ע"א במתני'] כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן [לחדר] ומאיימין עליהם פי' אומרים להם דברים של קללה למי שמעיד עדות שקר. שואלין את הגדול שבהם ואומרים לו היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר שהוא אמר לי שהוא חייב לו מאתים זוז [לא אמר כלום עד שיאמר בפני הודה לי שהוא חייב לו ר' זוז].
